אז למה דיאטות לא עובדות?

שאלה טובה. אבל לפני שאסביר למה, אני בטוחה שאצל חלקכם בראש עוברת המחשבה -

"רגע, שנייה, מי אמר שדיאטות לא עובדות? אני מכיר הרבה אנשים שעשו דיאטה והצליחו לרזות יפה".

אז ככה, אינסוף מחקרים מדעיים מראים שלפחות 80%, ובחלק מהמחקרים גם אחוזים גבוהים יותר, עד כדי 99% מהדיאטות מסתיימות בחזרה של הקילורמים שירדו בתוך פרק זמן של כשנתיים שלוש. יותר מזה, בין שלישי לשני שליש מהאנשים שעושים דיאטה יעלו בחזרה יותר קילוגרמים מאלה שהשילו, כלומר: ישמינו. (תעשו חיפוש זריז בגוגל, תמצאו המון מחקרים).

אז כן, אפשר להגיד חד משמעית שדיאטות לא עובדות עבור הרוב הגדול של האנשים.

אבל לא באתי לבאס, רק חשוב לי שתדעו שאם גם אתם ניסיתם דיאטות כאלה ואחרות ולא הצלחתם לרדת במשקל ולשמור עליו לאורך זמן – אז:

1. כל הכבוד על ההתמדה, על הנחישות, על זה שאתם דואגים לעצמכם ולא מוותרים, גם אם זה לא תמיד מצליח.

2. אתם לא לבד, אתם הרוב הגדול של האנשים, וזה אומר משהו.

3. זו ממש, אבל ממש לא אשמתכם.

זו אשמת עצם הקונספט של "דיאטה", שאם תשאלו אותי, הולך לחלוף מהעולם בתוך כמה שנים. די, דיאטה זה פאסה.

ולמה?

כי הקונספט של דיאטה נשען על חישוב מתמטי פשוט – הקלוריות שהכנסתי (אכלתי) פחות הקלוריות ששרפתי. אם אכלתי יותר ממה ששרפתי, אני אשמין. אם הכנסתי פחות ממה ששרפתי, אני ארזה.

לפי גודל ההפרש אפשר גם לחשב באיזה קצב אני אשמין או ארזה, אבל בואו לא ניכנס למתמטיקה, אני יודעת ששם אני אאבד את רובכם :)

שורה תחתונה – הרעיון של דיאטה מבוסס על הגילוי של ערך קלורי ועל חישוב מתמטי פשוט. ונכון.

אבל, וזה אבל גדול – יש משהו אחד שלא נכנס למשוואה הזאת וזה – נפלאות המוח האנושי.

האם אנחנו רובוטים שיכולים פשוט לקבל פקודה לאכול פחות קלוריות ולשרוף יותר קלוריות ולבצע אותה בלי בעייה לאורך זמן? לא. ממש לא.

המוח האנושי מתוכנת להישרדות. הוא התפתח במשך מיליוני שנות אבולוציה כדי לשמור עלינו בחיים, השאיפות האסתטיות שלנו לא ממש מעניינות אותו.

והרי ברור לכם שמי ששולט בעניינים מאחורי הקלעים – זה המוח. או ליתר דיוק, תת המודע.

אז למה דיאטות לא עובדות?

כי הן עובדות *נגד* התת מודע במקום לעבוד *עם* התת מודע.

איך אתם יודעים שאתם עובדים נגד התת מודע? פשוט - אם אתם מזהים מאבק פנימי, מלחמה פנימית, קולות בתוך הראש שרבים בינם לבין עצמם - זה הסימן שאתם עובדים נגד התת מודע.

למשל - יש כדורי שוקולד לקינוח. קול בתוך הראש אומר לי שאסור לי. או שמותר לי קינוח אבל לא היום. או שמותר לי רק קינוח דל קלוריות. מהצד השני, עדיין בתוך המוח שלי, קול אחר אומר - אבל ממש בא לי, בא לי דווקא את כדורי השוקולד האלה, בא לי אותם עכשיו ונמאס לי לחיות באיסורים ומגבלות. נשמע מוכר?

זה דיאלוג של מאבק. זה אומר שאני עובדת נגד התת מודע.

עוד דוגמה - הוזמנתי לאירוע במסעדה. יום הולדת של חברה ממש ממש טובה. אבל אני שוקלת לא ללכת, כי אני פוחדת להתפתות לאכול דברים ש"אסור" לי. או שאני פוחדת שלא יהיה לי משהו להזמין שמתאים לתפריט שלי. או שאני לא רוצה שיראו אותי אוכלת, כי אני מרגישה שמנה ופוחדת מהמבטים הביקורתיים של אנשים. גם זו מלחמה פנימית, וזה סימן שאני עובדת נגד התת מודע.

למה זה קורה? למה אנחנו עובדים "נגד התת מודע"?

זו באמת לא אשמתנו, פשוט לא למדנו איך המוח עובד, ולא למדנו איך תת המודע עובד ואיך לעבוד איתו ולא נגדו.

בתוך המוח שלנו יש תוכנה, לא הכי מסובכת, וכל מה שצריך זה להבין מה כתוב שם. הבעייה היא שהרבה פעמים אנחנו מדברים בשפה שתת המודע שלנו בכלל לא מכיר.

המוח לא אוהב מלחמות, אבל הוא נגרר למלחמות כששני חלקים שלו מדברים בשפות שונות ולא מצליחים להבין זה את זה.

ובמלחמה - יש מנצחים ויש מפסידים. וכל אחד מנצח בתורו. לפעמים "הקול המגביל" ינצח - תעשו דיאטה, תרזו, תרגישו שהצלחתם במשימה. אבל אז, הקולות האחרים, שבינתיים סובלים מדיכוי והשתקה, יתחילו להתמרד, ובצדק (!). הם יפתחו במלחמת אזרחים, ואין מה לעשות - בסוף - הם ינצחו! ואז תחזירו את כל הקילוגרמים שהשלתם וככה המעגל הזה ימשיך... וימשיך...

אז מה הפיתרון? פשוט, להכיר את "קוד האכילה" שמפעיל את תת המודע שלנו. הוא לא ככ מסובך, מבטיחה.

ומה קורה כשמכירים את הקוד?

מפסיקים להילחם עם עצמנו נון-סטופ על מה נאכל, מה לא נאכל, מתי נאכל, כמה נאכל... ומתחילים לאכול אכילה אינטואיטיבית, באהבה, בכיף, בנעימים, בלי מגבלות מיותרות. והבונוס - מצליחים לרזות ולשמור על המשקל לאורך זמן.

אז אם גם אתם רוצים להכיר את קוד האכילה, המשיכו לעקוב באתר, בפייסבוק או בפודקאסט, או הצטרפו לאחת מתוכניות ההדרכה והליווי שלי. והכי כדאי – להירשם לניוזלטר כדי לקבל עדכונים על כל התכנים החדשים, ההדרכות, התוכניות וההטבות.

להרשמה לניוזלטר

ובינתיים אל תשכחו - לאכול באהבה ולחיות באהבה

תילי